למה מחממי התקרה שלכם נהרסים שוב ושוב (ואיך תיקנו את זה)
האם שמתם לב שרוב מחממי העבודה לא נהרסים בגלל שרכיב החימום שלהם נשרף? ברוב המקרים, הבעיה נובעת מחיבורי החוטים.
מה בעצם קורה? כשמפעילים את המחמם בעוצמה מרבית, החום לא יורד רק לכיוון הרצפה – הוא עולה לכיוון החיבורים החשמליים. אם משתמשים בחומרי אטימה זולים, הם לא יכולים לעמוד בעומס. הבידוד נשבר, החוטים נוטים להתחמצן, ובסוף נוצר מעגל קצר.
הבעיה האמיתית עם חומרי אטימה רגילים
רוב החומרים שנמצאים בשוק הם סיליקון או חומרים איכות נמוכה אחרים. במפעלים אמיתיים, זה יכול לגרום לאסון.
תחשבו על זה: המחמם נדלק, נהיה חם מאוד, ואז מתקרר. הצינור הקוורץ והחוטים המתכתיים מתרחבים ומתכווצים בקצבים שונים. זה יוצר פערים קטנים. אבק ולחות חודרים לשם, והבידוד נהרס.
החלטנו שלא להמשיך ככה. במקום זאת, אנו משתמשים בחומרי סיליקון בעלי צפיפות גבוהה, שנצמדים כימית לצינור. זה יוצר אטימה מושלמת, שמונעת את חדירת החמצן לנחושת. בלי אוויר, אין התחמצנות. פשוט.
הכל תלוי בתהליך
אי אפשר פשוט למרוח דבק על החוטים ולחשוב שזה יספיק. אנו משתמשים בתהליך של לחיצה מדויקת ובתהליך ייבוש תרמי, כדי לוודא שהחוטים נמצאים במיקום הנכון.
למה זה חשוב? כי אם החוטים לא נמצאים במיקום הנכון, ייווצרו אזורים חמים מאוד. אלו יכולים להרוס את הבידוד מבפנים.
כדי להוסיף שכבת הגנה נוספת, אנו משתמשים בחומרי פלואורופולימר באזורי המעבר. חומרים אלו עמידים מאוד – הם יכולים לעמוד בטמפרטורות של 250°C מבלי להישבר.
טיפ חשוב להתקנה
יש חיסרון אחד: מכיוון שחומרי האטימה שלנו עמידים כל כך, החוטים נהיים קשיחים יותר. אי אפשר פשוט לכופף אותם לזווית חדה, כמו בחומרים הזולים.
אם תכופפו את החוטים בכוח כדי להכניס את המחמם למקום קטן, זה עלול לפגוע באטימה. אנו ממליצים להשאיר רדיוס כיפוף של לפחות 50 ממ.
כך, תוכלו להפסיק את המעגל המעצבן של החלפת החוטים כל שישה חודשים.