הפסיקו לאפשר לאזור האוכל שלכם להישאר ריק כל החורף! זו תמונה מתסכלת – אזור אכילה יפהפה שנשאר ריק לחלוטין מנובמבר עד מרץ. רוב בעלי הבתים מנסים להשתמש במחממים רגילים, אך הם חסרי תועלת ברגע שנוצרת רוח. הרוח פשוט גורמת לאוויר החם להתפזר, והאורחים שלכם נשארים קפואים. לכן אנו משתמשים במחממים בגלי אינפרא-אדום. דמיינו שאתם יושבים בשמש ביום סתווי קריר – אתם מרגישים את החום על העור שלכם מיד, גם אם האוויר סביבכם קר. המחממים האלו לא מנסים לחמם את כל האזור החיצוני – הם פשוט מחממים את האנשים שנמצאים שם. וזו הנקודה שבה נמצא הרווח. כשאורח יושב ומרגיש את החום מיד, הוא מרגיש נינוח. הוא לא בודק את השעון שלו או מסתכל על הדלת. הוא נשאר לשתות עוד משקה, להזמין קינוח… זה פשוט: אם הוא מרגיש בנוח, הוא יבזבז יותר כסף. אבל אי אפשר פשוט להתקין את המחממים האלו ולקוות לטוב. ראשית, צריך את הציוד הנכון. אנו משתמשים במחממים עמידים בפני מים, כי יש גשם. צריך מעטפות שיגנו על הצינורות והחוטים מפני הגורמים החיצוניים, אחרת תצטרכו להתמודד עם בעיות. יש גם את הגובה – זו הבעיה העקרית. אם המחממים תלויים גבוה מדי, החום לא יגיע לשולחן. אם הם תלויים נמוך מדי, האורחים ירגישו כאילו הכתפיים שלהם נשרפות. צריך לעשות כמה שינויים כדי שהכל יהיה בסדר. כמו כן, חשוב לזכור שמחממים אלו דורשים הרבה חשמל. אי אפשר פשוט לחבר את כל המחממים לשקעים רגילים. זה עלול לגרום לקצר בחשמל, וזו בעיה שאף אחד לא רוצה. צריך מעגל חשמלי נפרד שיכול לעמוד בעומס. דבר אחרון שצריך לזכור: גלי אינפרא-אדום פועלים בצורה ממוקדת. זה לא כמו להפעיל תנור בחדר. אם יש מרווח גדול מדי בין המחממים, יהיו “נקודות קרות”. אין דבר גרוע יותר מאשר לקוח שמתלונן שהוא קופא, בעוד האדם שנמצא שני מטרים ממנו מזיע. אנו משקיעים זמן בתכנון המדויק של מיקום המחממים, כדי שלא יהיו פערים. אם תעשו זאת כראוי, האזור שלכם יהיה “מכרה זהב” כל השנה.